<h1>כל בו הלכ' ברכת המזון סימן כ"ה</h1>
<h2>דף ג.</h2>
ואמרו ז"ל קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו. ודעת הרמב"ם ז"ל ע"ז שיהיה כבן עשר או כבן תשע. ודעת הרי"ף ז"ל כתב בתשובו' שאלות וז"ל ראיתי רבים וגדולים טועים בענין זמון שסומכין על הקטן כשהו' דברן ויודע לומ' מה שמלמדין אותו וכששואלין אותו למי מברכין שהו' עונה לאל היושב בשמי' ואין זה דעת גאון ודעת הרי"ף ז"ל דבעי בן ט' או בן עשרה ועל כלם אני אומ' שלא התירו צרוף של קטן אלא לזמון של י' שמקילין ג"כ באכילת ירק או בשתיית יין אבל לזמון של ג' לא הקלו, וצרי' שיביא שתי שערו'. וכל הנוטה מזה עובר על משנתינו דתנן בהדיא נשי' ועבדים וקטני' אין מזמנין עליהן והלא הנשים ועבדים יודעין למי מברכין יותר מן הקטנים ואעפ"כ אין מזמנין עליהן לפי שאינן בני קביעו' וכ"ש קטן ואפי' שיודע למי מברכין, וכן בירוש' מתמה ואומר אם תמן שמזכירין שם שמי' עושין אותו סניף כאן שאין מזכיר שם שמים לא כ"ש א"ל והיינו כלו' היא הנותנת תמן ע"י שמזכי' עושים אותו סניף כלומ' לעשרה דוחקין עצמן לעשות סניף כדי להרבו' בשבחו של מקו' אבל לג' לא איכפת לן א"ר נסא זמנין סגיאין אכלית עם אבא ועם ר' ענני בר סיסי חביבי ולא זמינו עד דאייתיתי שתי שערות, מכל זה משמע שאין שום קטן נעשה סניף אלא לעשרה אבל לג' עד שיביא שתי שערות כסתמא דמתני' עכ"ל. והרמב"ם ז"ל כתב קטן היודע למי מברכין מצרפין אותו בין לזמון ג' בין לעשרה ולדעת אלו שמצרפין אותו לג' דוק' אחד אבל שני' לא דרובא בגדולים בעינן אבל לעשר' יש מצרפין אפי' ג' קטנים כמו שמצטרפין ג' אוכלי ירק. ויש להביא ראיה לאלה מצרפין לג' ממה שמצינו בתלמו' אביי ורבה בר בר חנה הוו יתבי קמיה דרבה במטללתא בסעודתא אמר להו רב' למי מברכין אמרו ליה לרחמנא אמ' להו ורחמנא היכא יתיב אביי נפק לברה ואחוי כלפי רקיעא רבה בר בר חנה אחוי כלפי טללא אמ' להו רבה תרוייכו רבנן תהוון כדאמרי אנשי בוצין בוצין מקטפייהו ידיעי, נר' מכאן שאין לדקדק כל כך בקטן ובלבד שידע למי מברכין, אמנם אין להביא ראיה מזה שנוכל לצרף שני' שהרי אלו שני' היו לפי שאפש' שהיו בעשר' או היו שם שני' גדולים. ויש מן הגאוני' שכותבי' שאי' מזמנין עם הקטני' אא"כ הביאו ב' שערות או היו בני י"ג שנה ואומ' כי מעשה זה דאביי ורבה בר בר חנה לא היה כדי לזמן עמהן אלא שהיה מנסה אותם לראות חדודם ופלפולם ומה ששנינו נשים ועבדי' וקטנים אין מזמנין עליהן ר"ל קטני' שלא הגיעו לי"ג שנה או שלא הביאו שתי שערו' שכל זמן שלא הגיעו לכלל זה אינן בכלל המצוה וקורא אותן קטנים והרבה מן החכמים מדקדקין על עצמן ועושין על פי דעת זה ואין מזמנין על קטן שאינו בן י"ג שנה או עד שיביא ב' שערות וסומכין על הירושלמי שכתבנו בדברי הראב"ד ז"ל וכן נמי דעת הר' יצחק והר"ף ז"ל. ועוד כתב הר' יצחק ומה שנהגו למסור חומש לקטן זהו מנהג טעות. ובירוש' יש רב שאומר דשכור מברך ואפילו מדומדם עכ"ל. והר' יונה ז"ל וכן נמי דעת ר' יצחק שיותר נראין דברי הרי"ף ז"ל כיון שמצינו בתלמו' קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו ואם כדברי שאר הגאוני' שמעמידין הדבר בקטן שהגיע לי"ג לא היה צ"ל היודע למי מברכין אלא ודאי יש לנו לומ' שמדבר בקטן בן ח' או בן ט' ולפיכ' הוצר' לומ' היודע למי מברכין לפי שיש מהם שלפי קטנם אינם פקחי' כל כך להכיר בוראם ב"ה.
